המשך לאיך שיר נולד ? פשוט להגיד תודה
כמה דרך עברתי , ואתם איתי .
אני זוכרת את המודעה בפייסבוק של הוצאת סער וחנוך , שעניתי לה בהיסוס ולא האמנתי שמשהו ירצה לפרסם את השירים , שנכתבו מהלב , את השמחה המטורפת שאחזה בי כשגילה חגג אוזרוסו , הגבירה את הווליום של המילים ונתנה להם לחנים וקול .
את השירת אקפלה ששרתי לחברות בצרעה , רק כי האנטרנט לא עבד ומשם התגלגלתי לידיה המופלאות של אפרת זהבי , שאכן הצליחה להוציא ממני זהב , לשחרר את העכבות ואפשרה לי לשיר ולהלחין ולהופיע , והכי חשוב שחררה אותי לעוף עוד יותר גבוה ולהקליט ממש באולפן אצל אוראל רוזליו המפיקה והמלווה , שהעלתה אותי שלב , עד לרגע עכשיו שהשיר "המשוגעת שלי " עולה או טו טו לספוטיפיי .
בהופעות ובשיחות אתכם אתם מספרים כמה המילים שלי מרגשות אתכם ומרפאות , אבל בעיקר שואלים אותי על האומץ , ואני לא תמיד מצליחה להבין ....
אני נהנית , אני מרגישה שאני נותנת קול ללב שלי אבל גם ללב שלכם , למילים שלא נאמרות ובשבילי זה לא אומץ , זה פשוט חייב לקרות , אני חייבת לכתוב , גם אם לא תקשיבו אני עדיין אכתוב ואשיר (מכסימום במקלחת) .
כן זה לא קרה ביום , זה דורש ממני לימוד של תחומים חדשים והשקעה וכשלונות ובעיות טכניות , אבל אני הולכת בדרך שלי והכי חשוב אני רוצה להגיד תודה , שאתם הולכים איתי , מקשיבים מעירים ומאירים , באים להופעות , בוכים כותבים ומעודדים
הדרך הזאת היא גם שלכם .
אז מוכנים להקשיב לקפיצה (תקשיבו לשירים בפוסטים הקודמים , וכן אני לא מורידה אותם , זה מזכיר לי את הדרך ) ולהקלטה של "המשוגעת שלי " עכשיו , אני יודעת שתשמעו את ההבדל .
תישארו איתי בדרך יש עוד שירים שבעבודה , תכתבו , תגיבו , תקשיבו
תודה
