תעצמו רגע עיניים , ותדמיינו אומן ......
איזה אדם הוא ? האם עשיר או עני ? האם הוא מרחף ? מאחר תמיד ? לבוש בצורה מוזרה - ייחודית ? אני לא יודעת איך דמיינתם אומן , אבל בעיני הוא תמיד היה אדם חופשי , נתון למצבי רוח , לבוש בגדים מיוחדים , עושה ככול העולה על רוחו , שונא מסגרות , קם מאוחר , מרחף , יש לו קשיים להתפרנס , עושה אומנות גם אם אף אחד לא מבין למה ? או מה זה צריך להביע ?
והדמות הזאת של האמן המרחף רדפה אחרי הרבה שנים , פחדתי מימנה , כי החלק הראלי שבי , זה של מנהלת הכספים , האחראית , שקמה תמיד מוקדם , היה כול מנוגד למה שדמיינתי ..... אז כתבתי לעצמי , למגירה כמו שכולם אומרים , תחביב ....
אבל יצירה , אינה שואלת אותך , היא מגיעה , היא דופקת על המגירות עד שאתה פותח אותן , כן כן אילו הפיסיות ואילו של הנפש
אני זוכרת נסיעה של בנות המשפחה לפריז עם אימי זכרונה לברכה , אמא שלי הייתה אומנית - ציירת ועוד , תחביב כזה , שאנחנו חשבנו שהוא מבוזבז , להסתובב איתה בפריז הייתה חוויה . אני זוכרת שעמדנו במוזיאון פיקאסו , ואני שאלתי אלוהים מה זה אומר הציור שלו ...... , למה שניים וחצי קווים כמו קישקוש הפכו את פיקאסו לפיקאסו . אמא אמרה שאומנות לא צריכה סיבה , היא צריכה לגרום לך להרגיש . אבל אני , החלק הראלי שלי (זה של אבא שלי ז"ל ) , מחפש תמיד סיבה , למה לכתוב , מה אני רוצה שאנשים יחוו .
איך משלבים ? איך כותבים מהלב , איך פותחים את מגירות הנפש ושמים אותן על הנייר , ולמה ? אולי השיר הבא ייתן תשובה אחת מיני רבות , אני מגלה עוד ועוד תשובות כול הזמן , וגם אתם תגלו אותן איתי בפוסטים הבאים . אבל עכשיו השיר שמופיע על כריכת הספר .
שיר , שיר כמו מראה
חושף ,ומשקף את רחשי הלב
את צחוקי וכאבי , את אהבתי הקסומה וגם זו המתפוגגת .
אם תצללו אל השיר ,ותעמדו לצידי ,
ישתקף ליבי לפניכם ,ולבכם, לבכם גם הוא ישתקף במראת השיר.
ותלמדו על רחשי לבכם ,
ותנועו בין גלי הצחוק ,הכאב והאהבות הקסומות
ונוכל לנשום מחדש ,
אם אצליח להרעיד את מיתרי לבכם .