"מתירה לעצמי" , הוא שם השיר החדש שכתבתי .
הוא נכתב בימים קשים של מלחמה , בהם צריך להתיר לעצמינו טיפה לחיות , טיפה לשמור על השפיות ולהחלים .
מתירה לעצמי גם לשתף אתכם בתהליך היצירה שלי , אני צריכה תמיד טריגר , משפט , מילה שתדליק אותי , או איזה עצב , שמחה או אהבה. בקיצור משהו שמדליק ומאתגר אותי , איך לצמצם את מה שאני מרגישה לשיר , איך לשלב את משקל המילים , ואיך לדייק את הכול .
זה מתחיל בדרך כלל , ממשפטים שנכתבים בכתב יד בהודעות הטלפון , כמו אילו בדיוק :
ואחר כך , לשיר שלם שנכתב על הנייר , משופצר , לוקח זמן לדייק את החרוזים ומשקל הבתים .
טריק שלמדתי אצל נועם חורב הגדול – להקריא לעצמי את השיר , אם זה נשמע כמו מנגינה מעצם הקריאה בקול , זה כנראה זה .
ולבסוף אני נוסעת לצרעה לאפרת המדהימה , שמוציאה מהשיר את המשמעות הנכונה , למרות שהיא קולטת את המילים , רק אחרי שאני מגיעה ......
אז זהו , התהליך לפעמים קצר , לפעמים ארוך אבל תמיד יש בו כמעט את כול השלבים , שהם שלי , אבל אשמח אם תאמצו גם . כי בשבילי לכתוב זה ריפוי , תנסו גם אתם ,מכסימום תצליחו .
ולבסוף יש שיר , המנגינה באה לי טבעי אחרי שאני נכנסת לעומק המילים . המנגינה מגיעה , היא פשוט מזדמזמת בראש . ומכיוון שאני לא כותבת תווים , אז אני פשוט שרה את זה למיקרופון של הטלפון (מחזה מצחיק ) .כמובן שנעשים מספר ניסיונות בהקלטה עצמית .........מצחיק לשמוע אותי מזייפת את השיר שלי (תקשיבו לדוגמא ) ,
בקרוב גם תעלה הקלטה עם ליווי של השיר , אז יש למה לחכות .
בנתיים ,בואו להיות שותפים לכול תהליכי היצירה , הרשמו כמנויים , תעקבו אחר הדף בפייסבוק , תגיבו .
נשתמע , שלכם זוהר