פרשת נוח - המתכון לזוגיות

שבת שלום
פרשת נוח – פרשת השבוע , מספרת על רוע ושחיתות המביאים חורבן על העולם , ועל נוח צדיק יחיד בדורו הזוכה להביא תיקווה ולממש המשכיות לעולם. זהו הצד המוכר של הסיפור , אני הייתי רוצה לספר על אהבה , זוגיות , אמון ואמונה , הנגלים בפרשת השבוע בין השורות .
נוח – איש צדיק ותמים היה בדורותיו את האלוהים התהלך נוח ........
מעשיה חסידית שטעמה כטעם יין ישן מספרת, כי פעם בקשו תלמידיו של הבעל-שם-טוב מרבם, שיראה להם יהודי צדיק. הבעל-שם-טוב נאות.
בלילה של אותה השבת, לאחר התפילה, הורה הרבי לתלמידיו להצטרף אליו. יחד אתו פסעו בעקבותיו של יהודי שבגדיו מהוהים, מנעליו בלויים ופניו שמחים, עד שהגיעו לביתו הזעיר והעלוב.
"שבת שלום לך, רעייתי, יונתי, תמתי!" קרא העני כשנכנס לביתו. הבעל שם טוב ותלמידיו צפו בו בשקט, מבעד לחלון, ושמעו את תשובתה של האישה: "שבת שלום גם לך, אלוף נעורי!"
על השולחן הייתה מונחת מפית מבהיקה בלובנה. "הביאי נא, אשתי היקרה, את היין לקידוש", בקש העני, ואשתו, בתנועה מלכותית, הרימה את המפית הצחורה וגלתה שתי ככרות לחם יבשות. באין יין לקידוש, קידש בעל הבית על הלחם היבש, ושוב פנה אל אשת נעוריו: "הגישי נא, תמתי, את הדגים!" האישה נחפזה לקיטון, ושבה עם קערת שעועית, ממנה הגישה לבעלה וגם לה-עצמה.
"האם תרצה מנת עוף, יקירי?" הציעה האישה והגישה עוד מעט שעועית לצלחתו
ישבו העני ואשתו, אכלו מן השעועית ושרו זמירות שבת בפנים מאירות, שאור נרות השבת מזדרח בהם. "התואילי יונתי, להגיש את מרק העוף ושקדי המרק הנפלאים שלך?" ביקש הבעל, ואשתו הגישה שוב מעט שעועית מבושלת לבעלה, ומעט לעצמה. זמירות השבת הנרגשות שלהם מלאו את חלל החדר העלוב, צחצחו אותו והבהיקו את זגוגיות החלונות, דרכם הגיעו לאוזני הרב ותלמידיו שעדיין עמדו בחוץ, מרותקים. "האם תרצה מנת עוף נוספת, יקירי?" הציעה האישה, ובלי לחכות לתשובה הגישה עוד מעט שעועית לצלחתו, וגם לשלה.
"מעדני השבת שלך, רעיתי – אין כמוהם לחזק את נפשי העייפה", אמר העני בפנים קורנות. "ממש כבוד השבת".
משסיימו לסעוד את ליבם, וגם שבעו, הביטו בני הזוג זה בזו במבט שאצר בתוכו את כל האהבה, השמחה והמנוחה שרחפו ביניהם. הם קמו ממקומם, ונתנו דרור לרגשותיהם הגואים בניגון שהפך לאחר רגעים לריקוד סוחף: "אשרינו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו..."
כשראו אותם תלמידי הבעל שם-טוב, מסיימת המעשייה החסידית, פרצו בבכי ואמרו לרבם: "תודה לך, רבנו. הראית לנו אנשים עניים, המסתפקים במועט ושמחים בחלקם. אביונים ההופכים לחם - ליין, ושעועית - למעדני שבת. צדיקים נסתרים, שקול תפלתם וזמרתם ממלא את הארץ ועולה עד לשמיים."
מדוע בחר אלוהים בנוח ,אולי מפני שזיהה את דרך הארץ והאהבה ,אשר שררה בביתו ואשר אפשרה לנוח להתמודד עם הציווי המוזר שקיבל לבנות פתאום באמצע החיים תיבה .
בסרט , שצפיתי בו לפני מספר חודשים , נתן לסיפור הפרשה פירוש לזמנים המודרניים המצליח לתאר במעט את האתגר שעמד בפני נוח ובפני משפחתו .
תארו לעצמכם , כי פתאום באמצע החיים יגיע בן זוגכם , ויסביר כי קיבל ציווי מהאל לבנות תיבה ענקית וכי חורבן העולם קרב. לא זאת ועוד הוא אינו מסתפק בהסברים יש ויש מעשים , עצים המגיעים , כלים ועובדים נערמים בחצר האחורית של ביתכם והשכנים מה תעשו עם השכנים , החברים ובני המשפחה הרחוקים , אילו הלועגים , משפילים והצוחקים על ההזיה המוזרה אשר פקדה את בן זוגכם .....
עד כמה הייתם אתם עומדים לצידו ?..... או אולי הייתם דואגים לאשפז אותו ..........
עד כמה הייתם יכולים לחיות עם דון קישוט הנואם נבואות זעם והקורא לכל חבריכם חוטאים ורשעים ....
נוח איש צדיק ותמים היה , כי בנה לו משפחה אוהבת ותומכת אשר עמדה בניסיון .
מכיוון שעמדה בניסיון התמיכה והאמונה הארוך , אשר נבחר ע"י האלוהים בקפידה ( הרי יכול היה האל לבחור בכל דרך אחרת להציל את נפשותיהם ) אך בחירת בניית התיבה באה על מנת ליצור תהליך ארוך , מאתגר הדורש התגברות על מכשולים משותפים כמשפחה –תהליך אשר גיבש וחיזק אותם , נסו להיזכר לרגע מי מכם שבנה בית עם בן זוגו עד כמה מחלוקות קטנות הופכות גדולות , אז בניית תיבה ......
ומכיוון שעמדו בניסיון האמונה באל ובאמונה אחד בשנייה , הושלם הבית – התיבה .
חז"ל אומרים , כי התיבה כמו בית אשר מגן על המשפחה הדרה בו מסערות החיים , כך הגנה התיבה על הזוגות אשר באו לתוכה מגלי הים.
הזוגיות בפרשת נוח הראתה את הדרך , לחיים החדשים לעולם הטהור יותר הטוב יותר , ויכולה לשמש לכולנו מצפן , אשר יוביל את משפחותינו בסערות החיים.
לסיום ארצה לקרוא סיפור מתוך הספר שמע סיפור של חורחה בוקאי
חוטב העצים העקשן
היה היה חוטב עצים , שהתקבל לעבודה בבית חרושת לעצים. המשכורת הייתה טובה ותנאי העבודה טובים אף יותר , וחוטב העצים התכונן למלא את תפקידו היטב.
ביום הראשון התייצב אצל מנהל העבודה , והוא נתן לו גרזן והקצה לו שטח ביער.
האיש אצא לכרות עצים בהתלהבות, ביום אחד כרת 18 עצים.
"ברכותיי " אמר לו נהל העבודה "תמשיך ככה " .
מעודד מדבריו של מנהל העבודה , החליט חטב העצים לשפר את תפוקתו ביום שלמחרת, ולכן הלך לישון מוקדם.
בבוקר למחרת הוא הלך לפני כולם ליער , אך למרות מאמציו הוא לא הצליח לחטוב יותר מ15 עצים.
"אני ודאי עייף ", הוא חשב והחליט ללכת לישון עם שקיעת השמש .
עם הזריחה הוא קם נחוש בדעתו לשבור את שיא ה18 , אף על פי כן באותו יום אפילו לא הגיע למחצית.
ביום המחרת חטב 7 , אחר כך 5 , וביום האחרון הוא ניסה כל אחר הצהריים לכרות את השני.
מודאג מימה שיגיד מנהל העבודה , הלך החוטב לספר לו את שארע ונשבע כי הוא מתאמץ עד סף אבדן חושים.
מנהל העבודה שאל אותו " מתי השחזת בפעם האחרונה את הגרזן ?"
להשחיז ? לא היה לי זמן להשחיז הייתי עסוק בכריתת עצים.

לכול הזוגות
הזוהר הקדוש מסביר שעיקר קיום בניין העולם ותיקונו היה תלוי בתיבה. כי הוצרכו כולם לבוא לתוך התיבה דווקא, כי התיבה שהיא בחינת בית, היא בחינת תשובה ותיקון לכל העולם כולו שיצא אל החוץ,
אנו נמצאים בארץ, ואנו חייבים לשמור על עצמנו ולהרחיב ככל האפשר את גבולות הקדושה.

מהלימודים, ממקום העבודה ואפילו מהנסיעה במכונית, אנו מגיעים הביתה. בית שאמור להיות תיבת נח נוספת עבורנו. בית שהוא מעוז של קדושה אשר בו דיבורים של אמונה, ששמחים ורוקדים בו הרבה, מקום עם נתינה אחד לשני, הרבה אהבה, ויתור וכבוד בין בני הבית.
אדם חייב למצוא את זיווגו כל יום מחדש, כי רק כשיש אהבת אמת ושלום בית השכינה שורה בבית, אפשר לו לאדם לומר שמצא את זיווגו.
בספריו על האושר מציין ד"ר טל בן שחר
אדם חייב למצוא את זיווגו בכל יום מחדש - , בחירה בבן זוגכם כל יום מחדש היא המתכון לאושר , כי כאשר קיימת בחירה אין כבלים , כי כאשר קיימת בחירה אין מובן מאליו .
מי ייתן ותשמרו על אהבתכם , מי ייתן ותדעו להשחיזה ולשמור אותה חדה כבימים הראשונים , כי אף פעם אין לדעת מתי תצטרכו לפתע באמצע החיים לכרות עצים כדי לבנות תיבה שתגן עליכם מן הסערות שבחוץ.
נישואים הם תהליך של בנייה משותפת של בית במובן השלם , בית שיעמוד היטב בסערות החיים , שמרו עליו עבדו בצוות , בהדדיות ולא דווקא בשוויוניות , תמכו והאמינו אחד בשנייה , והעולם כולו יפתח עבורכם ובכל מקום תוכלו להנחית את יונת השלום שלכם.