שתי הפרשות הנקראות יחד פורשות יחדיו את המצפן האלוהי לעם ישראל , את ההכוונה המוסרית , את הערכים לאורם מתבקשים אנו לצעוד , ולצידם ההבטחה הגדולה . אין ספק שתורת המוסר שמוענקת בשתי הפרשות לעם ישראל הייתה ועודנה ייחודית , והיא עוסקת ביחס לחלש ,לזר ולגר , דואגת לחופש האישי ומבטיחה תיקווה ושאיפה לשוויון , בדמות מושג היובל המהפכני. "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תישמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ........ , ואם לא תשמעו בחוקותיי ולא תעשו את כול המצוות האלה ,ואם בחוקותיי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כול מצוותי להפריכם את בריתי , אף אני אעשה זאת ......"
מדוע לא מסתפק אלוהים בהבטחה הגדולה , אלא מצרף אליה גם את העונש הגדול . האם אין בהבטחה הגדולה מספיק כוח משיכה, כדי להראות לנו את הדרך? מהו אותו מצפן מוסרי המורכב מערכים אותם מצווה עלינו אלוהים לאמץ ?
נתחיל בשאלה מהם ערכים ? ערכים הם אמות מידה אידיאליות המבוססים על השקפות עולם ביחס לשאלות של צדק, מוסר, אמת, אסתטיקה וסוגיות נוספות. לכול אחד מאתנו יש סט ערכים , שנבנו במשך השנים , והם תלויים בחברה בה אנו חיים , במשפחה בה גדלנו ובחוויות שעברנו ומתוכן אמצנו את הערכים שנראו לנו חשובים וטובים עבורינו.
אשרי האיש המכיר את ערכיו , כי ערכים הם חמקמקים , הם אומנם מנהלים אותנו , אך לפעמים אנחנו לא ממש מודעים אליהם , עד אשר אנו נדרשים אליהם בזמן משבר . או אז הם צצים הערכים האמיתיים .
בהרבה מבחני אישיות וקבלה לעבודה שואלים שאלות על מצבים היפותטיים , למשל אם היית רואה את אחד מחבריך לעבודה לוקח הבייתה נייר מחשב . האם היית מפעיל את ערך האמת שהינך בטוח שאתה פועל לפיו או ערך שמירת החברות החשובה לך ..... זוהי דוגמה פשוטה אבל היא מבהירה את המאבק היום יומי בין ערכים שונים ובין רצונות וערכים .
המאבק בין ערכים בא לידי ביטוי גם במצבים מורכבים יותר , שגם חז"ל נדרשו אליהם ומלמדים אותנו על חשיבות הגמישות המחשבתית והתאמת סט הערכים למצבים משתנים למשל הקביעה שמילה דוחה שבת , או פיקוח נפש דוחה שבת , בהתנגשות בין שני ערכים כול כך חשובים לעם ישראל , יש ערכים שגוברים שהם חזקים יותר .
האם אתם מכירים מהם הערכים שלכם ?
בקורס ניהול עסקי שאני מעבירה במשך זמן רב , אני מתעקשת להעביר סדנת ערכים לבעלי העסקים . ההתעקשות נובעת מכך שברגע שאנחנו מכירים את הערכים החשובים לנו נוצר סדר עדיפויות טבעי , נעלמים חילוקי הדעות . שתי דוגמאות :אם החלטתי שיצירתיות היא ערך חשוב בעיני , אז כשאגיע הבייתה ואמצא את המטבח הפוך לאור ניסיונות של פנקייק חדש שהכינו הילדים , אני אוכל להתמלא כעס , אבל גם אוכל לקחת נשימה ולומר לעצמי זוהר , זה לא חשוב , חשובה היצירתיות . הדוגמה השנייה היא מתחום העסקי – לפני כמה שנים ליוויתי שתי עורכות דין שותפות , בסדנת הערכים התגלע ויכוח האם מוניטין ומקצועיות הם הערכים החשובים להן או כסף ? הויכוח ערך זמן רב והוא היה עקרוני , כי ברגע שהוחלט שמקצועיות היא החשובה , ברור היה לחלוטין איזה תיקים חשוב שיתקבלו במשרד , סדר העדיפויות נהיה ברור . כמובן שזה לא אומר שלא חשוב להרוויח כסף , אבל מה שינחה אותן זה תיקים שידגישו את המקצועיות שלהן . הכרת הערכים , המצפנים שלכם יוצרת סדר בכאוס ההתמודדות עם מצבי החיים המשתנים , יוצרת סדרי עדיפויות נכונים לנו, ויציבות – עוגן בחיים .
רבי נחמן אומר "קרבתו של האדם אל מי שהוא בעצם גורמת לו לכאורה לעשות פחות ובעצם לעשות יותר "
אבל טבעם של ערכים – שהם אידאלים , שהם נשגבים מחיי היום יום , שתפקידם לשפר אותנו בכול פעם שנישא פנינו אליהם . בחיי היום יום אנו נאבקים ברצונות ובשאיפות הגשמיים , ובאתגרים שהחיים מזמנים לנו. המאבק בין הערכים הנשגבים , שמסמנים עבורינו את האדם האדאלי שאנו רוצים להיות לבין הביצועים בשטח , הם לא תמיד בהלימה . וככול שהפער בין האידאל לחיים גדול יותר , נדרשת הבטחה גדולה יותר , פרס גדול יותר . מכיר אלוה את נפש עמו , ולכן לצד ההבטחה הגדולה של טוב ושפע הוא שולח גם איום , ובעיקר מאיים בהפסקת מערכת היחסים בינו לביננו . ושולח רמז גדול , שאנחנו ללא ערכים , מוסר ומצפן , מוותרים על מערכת יחסים כחברה ונצפה בהתפוררותה לא רק של מערכת היחסים עם אלוהינו אלא בהתפוררות החברה , אבל בעיקר נוותר על מערכת היחסים עם עצמינו , על השיפור העצמי המתמיד שאנו נדרשים לו , ונשאר ריקים מתוכן , מרוח האדם וממשמעות החיים , שכול כך חשובה לנו .
נחזור רגע לרבי נחמן "העדר יכולתו של האדם לגלות סלחנות וסבלנות אל מי שהוא בעצם , ולהתחיל ולהתקדם בהדרגה ובמתינות מנקודה קטנה זו , גורם לו להתרחק מימי שהוא באמת , ולהשאיר את השאלה "מי אני" ללא תשובה ".
קריאת הפרשה השבוע לאורה של הקורונה וגילויי רוח האדם בשבועות האחרונים , לצד התנגשות הערכים של פרנסה מול שמירה על החיים , התחדד לי הצורך לבחון את סט הערכים שלי כול פעם מחדש , להשתנות ולשנות ולהתאים אותם לתקופה ברוח חז"ל . לזכור תמיד שהם העוגן שלי , אבל הם אידאל , שצריך לצמצם את הפער אליו בצעדים קטנים , ושההבטחה הגדולה הטמונה בדרך הזו , אילו הם מערכות היחסים שיוצרות אהבה ,שנוצרות ביני לביני , ביני לבין המשפחה והחברים וביני לבינו .
נקנח בסיפור קצר אישה יצאה מביתה וראתה שלושה אנשים בעלי זקן לבן ארוך יושבים בחצר ביתה. הם לא היו מוכרים לה. היא אמרה: "אינני מכירה אתכם. אך ודאי רעבים אתם, היכנסו בבקשה לביתי כדי לאכול משהו".
"האם בעלך בבית?", הם שאלו.
"לא", היא ענתה. "הוא בחוץ".
"אם כך לא נוכל להיכנס", השיבו.
בערב כשבעלה חזר, היא ספרה לו על מה שקרה.
"לכי ספרי להם שאני בבית והזמיני אותם פנימה!"
האישה יצאה והזמינה את האנשים להיכנס.
"איננו נכנסים לבית יחדיו", הם ענו.
"מדוע?" היא בקשה לדעת.
אחד הזקנים הסביר: "זהו עושר", כשהוא מצביע על אחד מחבריו, "הוא הצלחה ואני אהבה".
ואז הוסיף, "כעת לכי להתייעץ עם בעלך את מי מאתנו אתם רוצים בביתכם".
האישה סיפרה לבעלה על הדברים שנאמרו.
בעלה שמח מאוד.
"נהדר!!", הוא אמר.
"במקרה זה, נזמין את עושר. נזמין אותו למלא את ביתנו בעושר!"
אשתו לא הסכימה.
"יקירי, מדוע לא נזמין את הצלחה?
כלתם, שהאזינה מצדו השני של הבית, הציעה: "האם לא יהיה זה עדיף להזמין את אהבה?"
"ביתנו יתמלא באהבה!" אולי נקבל את עצת כלתנו", אמר הבעל לאשתו.
"צאי והזמיני את אהבה כאורחינו".
האישה יצאה ושאלה את שלושת הזקנים, "מי מכם הוא אהבה? בבקשה הכנס והיה אורחינו".
אהבה קם והחל ללכת אל הבית.
שני האחרים קמו אף הם והלכו בעקבותיו.
מופתעת, האישה שאלה את עושר והצלחה – "הזמנתי רק את אהבה, למה גם אתם נכנסים"?
הזקנים השיבו יחדיו: "אם היית מזמינה את עושר או את הצלחה, השניים האחרים היו נותרים בחוץ. אך מכיוון שהזמנת את אהבה - לכל מקום שהוא הולך, אנו הולכים בעקבותיו. בכל מקום שישנה אהבה - יש גם עושר והצלחה."
שבת שלום