אסתר המלכה - הסוד ותיבת האוצר
אסתר – נשמ"ה שלי (נשים מעוררות השראה )
אתי , אסתי , אסתר , בכול שם שתרצנה לקרוא לה , היא מעוררת השראה בי . ולא בגלל הסיבות הרגילות שהן ממש ממש בלתי רגילות , אשר קבעו אותה בתודעתינו כמצילת עם ישראל בימים חשוכים , ולא בגלל יכולות ההסתרה והתחמון שלה שגם הם ראויות להערצה , ומשם יש אומרים גם נגזר שמה (אחד מתוך הרבה הסברים ) , אסתר – סתר , או הדסה – כי כך נקראו צדיקים בתקופתה . ולא בגלל המהפך האישי העצום שעשתה ועברה בדרכה הייחודית מנערה ביישנית , החוסה בצל דודה מרדכי למלכת פרס ומדי , אשתו רבת העוצמה של אחשוורוש .
אלא בגלל, שבעיני היא גילתה את הסוד הגדול , הסוד אשר מקבע תודעה . הסוד אשר גרם רק לנשים מעטות להיזכר בתנ"ך – למרות שאנו יודעות כי נשים פעלו תמיד , יצרו חיים , בנו חיים והרסו אותם , והיוו ומהוות חלק עצום ולפחות שווה בהקמת הבית היהודי לאורך ההיסטוריה .
אסתר גילתה את הסוד שהיה גלוי לגברים ,הסוד –שרק מה שכתוב , נזכר . מה שכתוב משנה תודעה , רק מה שכתוב משנה את הסיפור , מקבע אמיתות .
לא לשווא משתמשים משטרים חשוכים ודתות קיצוניות גם בימינו כמו הטאליבן והאיראנים , ולצערי גם זרמים קיצוניים ביהדות בנשק החינוך כנגד נשים , מונעים מהם את יכולת הקריאה והכתיבה . כאשר אין בידך את הנשק הזה , את הופכת ללא שותפה , את הופכת ללא חשובה את פשוט לא קיימת , כי את לא בשום סיפור .
וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת-אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת-כָּל-תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית (אסתר ט, כט) את מגילת אסתר כתבו לא אחרים ממרדכי ואסתר. בשלב הראשון היה מרדכי האחראי לכתיבתה, כמבואר בפרק ט', פסוק כ'. אך תשעה פסוקים לאחר מכן נאמר: "ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף, לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית". כלומר, מרדכי כתב את האיגרת (כפי שהיא נקראה אז), אך אסתר הייתה אחראית לעריכה הספרותית.
בילקוט מעם לועז מוסבר שלאחר שאסתר גילתה שהיא שייכת לעם ישראל, היא יכלה לכתוב במגילה שהיא בת אביחיל.
בד בבד ביקשה אסתר מחכמי הדור: "קבעוני לדורות", כלומר שהמגילה תיקרא על שמה ותיכתב על קלף, כמו ספר תורה. תחילה התנגדו החכמים מסיבות שונות, אך לבסוף התרצו, ומגילת אסתר נקבעה לדורות ונכנסה לתנ"ך.
הרב יחיאל וסרמן : התלמוד במסכת מגילה מספר לנו על הדו שיח, שבין אסתר המלכה לחכמי דורה "שלחה להם אסתר לחכמים "קבעוני לדורות" וחכמים השיבו לה "קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות". רש"י מסביר "שיאמרו האומות שאנו שמחים להזכיר מפלתן". והיא עונה להם "כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס" , והחכמים מתוך הערכה אליה ובשל מסירותה ונאמנותה לעם היהודי נענים לבקשתה. בהמשך היא מבקשת גם "כתבוני לדורות" וגם לכך חכמים נענים לה, זכתה אסתר המלכה ומגילת אסתר נכללה בין כתבי הקודש ונקראת בכל שנה, הן ביום והן בלילה. לא רק שאסתר מתעקשת , על כך שהיא תכתב ולא רק תיזכר מדור לדור , אלא היא משתמשת בנשק הגברי כדי לשנות את הנרטיב כולו ומתריסה כנגד מרדכי בבקשתה כתבוני לדורות ולא כתבו אותנו לדורות , ובכך כורתת את שמו של מרדכי , משם הסיפור כולו – מגילת אסתר ולא מגילת אסתר ומרדכי .
סוד הכתיבה הינו סוד גלוי . לאורך ההיסטוריה השתמשו בו רבים החל מימי התנ"ך - לדוגמא בספר משלי "חסד ואמת אל יעזבך ,קשרם על גרגורותיך , כתבם על לוח ליבך " – פסוק המבטא מנהג שבו היו נרשמים הדברים על לוח אבן קטן ונתלים על צוואר, ועד היום שהכתיבה עושה קאמבק באימון , בריפוי , ביצירה .
אני משתמשת בה להוסיף אושר רב לחיי גם ביצירה , גם במדרש וגם בפטנט שאני קוראת לו תיבת האוצר . בכול שנה אני קונה יומן מהיפים האלו ,ומתעקשת לרשום בו רק את הרגעים הקטנים המאושרים. ארוחה שחיכתה לי בסוף מסע , חיוך של הילד , טיול מוצלח , כיף עם חברה . למדתי עם השנים שהרגעים הקטנים והמאושרים הללו חומקים מימני מול המאורעות הגדולים .
לזכור בשבילי זה תמיד דרך הכתיבה . זהו האוצר שלי הוא עזר לי לעבור שנים קשות ואני חוזרת אליו ברגע הצורך – אוסף עצום של רגעים מאושרים . עשו כמעשה אסתר בכול יום , בין אם תאסופנה רגעים מאושרים , תביעו את עצמכן ביצירה , תבענה דעה , היו שותפות לסיפור אל תתנו לאף אחד להשתיק את קולכן .
יום אישה וחג פורים שמח זוהר
