הרבה דמעות , אבל קצת יותר שמחות - תודה לכול הנשים שבחיי
הרבה דמעות אבל קצת יותר שמחות 🖤✨
החיים לא תמיד קלים, ולא תמיד אנחנו מבינות את המשמעות של כל מה שעובר עלינו. במיוחד לא אחרי ימים של דאגה, תסכול, והרבה שאלות בלי תשובות. כשחברות שלנו שבויות וחוזרות הביתה, אחרי חודשים ארוכים של חוסר ודאות, הדמעות פורצות מעצמן.
כשהתצפיתניות חזרו ארצה, התכתבתי עם גיסתי בוואטסאפ, ולבנו היה כבד אך מלא. כתבתי לה את המילים: "הרבה דמעות אבל קצת יותר שמחות", והיא ישר ענתה שזוהי שורה לשיר . כמובן שהרמתי את הכפפה .כך נוצר השיר הזה.
זה בדיוק מה שהרגשתי – גם אחרי כל הקושי, אחרי כל העצב, תמיד יש את הרגעים הקטנים של שמחה שמחזירים אותנו לאיזון. את כל החיבוקים, את השיחות עם חברות, את השעות שאנחנו מבלות יחד בבית קפה, שותות קפה ומדברות על הכל – מהלב, מהנשמה.
החזרה של החטופות, שהן לא רק תצפיתניות, אלא גם חברות, בנות של, ואחיות, הזכירה לי את רגע הזה שבו כל דמעה הופכת לשמחה, כל כאב מקבל ממד חדש.
איך החיים, גם כשיש בהם הרבה אובדן ומרירות, תמיד מזמינים אותנו למצוא את הדרך אל השמחה. השיר "הרבה דמעות אבל קצת יותר שמחות" הוא לא רק שיר – הוא תזכורת איך אפשר למצוא אור גם בימים האפלים ביותר, ואיך חברות , אהבה, ופגישות קטנות מחזירים אותנו לחיים ,כול פעם מחדש.
היום, אחרי הרבה דמעות, אני שולחת את השיר הזה לעולם. כי זה חלק ממני, ואני מאמינה שגם אתן תוכלו למצוא בו את מה שמחבר את הלב.
תודה לכן שאתן בחיי , המילים של השיר אומרות הכול .
אני ואת בבית קפה
שופכות את הלב שופכות את הרגשות ,
ככה זה שאנחנו נפגשות .
הרבה דמעות אבל קצת יותר שמחות . הרבה דמעות אבל קצת יותר שמחות קצת יותר שמחות .
אני ואת בבית קפה מאווררות את הכעסים
נותנות תוקף לפחדים ככה זה כששתינו פנים אל פנים .
אני ואת בבית קפה
זרים לא מבינים את השעות הארוכות של הדיבורים
ככה זה כשאת עוגת החיים חולקים .
הרבה דמעות אבל קצת יותר שמחות . הרבה דמעות אבל קצת יותר שמחות קצת יותר שמחות .
אהובה אני לא שוכחת
כשאת מקשיבה לי בנחת
אפשר לטרוף את החיים והם הופכים שלמים .
הרבה דמעות , הרבה שמחות ככה זה כשאנחנו נפגשות .
